זה ללא ספק הדבר האחרון שדמיינתי או רציתי לחזור לכתוב פה שוב בגללו, אבל… מאירוע כזה אי אפשר להתעלם.

למי שלא יודעים, הבוקר פורסם כי אקירה טוריאמה (Akira Toriyama), היוצר של דר. סלאמפ (Dr. Slump), דרגון בול, סאנד לאנד (SAND LAND), ועוד, הלך לעולמו בתאריך ה- 01/03/2024. הוא היה בן 68 במותו.

אני בטוח שרבים מכם מודעים לכך גם בלי שאגיד זאת, אבל ההשפעה הבינלאומית של טוריאמה על כלל תעשיות המדיה היא בלתי-נתפסת. כל-כך הרבה מנגקות, אנימטורים, במאים, מעצבי משחקים, ועוד, מעידים על עצמם כי הם נכנסו לתחומים אלו מתוך שאיפה להיות "כמו טוריאמה-סנסיי"; כל-כך הרבה סדרות, משחקים, וסרטים שאבו השראה אדירה מיצירותיו השונות, ובמיוחד דרגון בול; אני בעצמי, שמעולם לא הסתרתי את העובדה שבאופן אישי אני לא אוהב דרגון בול, לא מסוגל לדמיין אפילו עד כמה החיים שלי היו שונים, וכמה מהיצירות האהובות עליי בעולם כולו לא היו קיימות, אלמלא טוריאמה עצמו. בשבילי, האירוע הזה מרגיש כמו חזרה על פטירתו של סטן לי, ובכנות מלאה, לקח לי כמה שעות לעכל בכלל את העובדה שהוא אמיתי.

לזכרו של טוריאמה, מאסאשי קישימוטו (Masashi Kishimoto) פרסם מסר ארוך ומאוד מרגש, אותו תרגמתי היום לקבוצת הטלגרם שלנו. למי שלא יודעים, קישימוטו גדל על דרגון בול, ושאב השראה אדירה ממנה בעת יצירת נארוטו. הוא גם הכיר את טוריאמה באופן אישי.
להלן המסר:

"בכנות, אני לא יודע מה או איך לכתוב על דבר כל-כך פתאומי.
לכן, ברצוני להביע את מחשבותיי ורגשותיי כלפי טוריאמה-סנסיי, משהו שהלוואי והוא היה שואל אותי מתישהו.

"אני גדלתי על דר. סלאמפ בשנותי הראשונות בבית-ספר יסודי, ועל דרגון בול בשנותי המאוחרות, כך שזה היה טבעי עבורי שדרגון בול תמיד הייתה לצידי כחלק מחיי.
אפילו אם חוויתי משהו רע, הצפייה השבועית בדרגון בול גרמה לי לשכוח ממנו. היא הייתה מרגיעה אותי, ילד כפרי שלא היה לו דבר, משום שהייתה ממש כיפית!
כשהייתי סטודנט באוניברסיטה, לפתע, דרגון בול, אשר הייתה חלק מחיי במשך שנים כה רבות, נגמרה.
הרגשתי תחושת אובדן אדירה ולא ידעתי למה לצפות.
אבל באותו הזמן, זו גם הייתה הזדמנות עבורי להבין באמת נפלאותו של סנסיי אשר יצר את דרגון בול.
גם אני רוצה ליצור עבודות כמו שלך!
אני רוצה שתהיה המורה שלי!
ככול שעקבתי אחר צעדיו של סנסיי והפכתי למנגקה, תחושת האובדן החלה להיעלם.
מכיוון שיצירת מנגה הייתה מהנה, הצלחתי למצוא דרך חדשה לעקוב אחר סנסיי. סנסיי תמיד היה המנחה שלי, והערצתי אותו.
אני מצטער, אבל ברצוני להודות לסנסיי. בשבילי, הוא היה אל מושיע, ואל המנגה.

"כשנפגשנו בפעם הראשונה, הייתי כל-כך לחוץ שלא יכולתי להגיד מילה, אך לאחר שפגשתי אותו פעמים רבות בוועדות של פרסי טזוקה, כבר היינו מסוגלים לדבר.
בתור ילדי דרגון בול, אודה-סאן ואני חזרנו להיות ילדים, וכשדיברנו בהתלהבות על כמה שדרגון בול היא כיפית, ממש כאילו התחרנו זה בזה, אני הייתי מפספס את העובדה שהוא חייך לעברנו במבוכה.

"בדיוק קיבלתי את החדשות על פטירתו של סנסיי.
אני מרגיש תחושת אובדן גדולה אפילו מזו שהרגשתי כאשר דרגון בול הסתיימה… ואני עדיין לא יודע איך להתמודד עם החור שנפער בלב שלי.
עכשיו אני אפילו לא מסוגל לקרוא את דרגון בול שאני כל-כך אוהב.
אני לא מרגיש שהצלחתי לכתוב כמו שצריך את מה שרציתי להביע לסנסיי.
כולם ברחבי העולם עדיין חיכו בציפייה לראות את עבודתך. אילו רק יכולתי להביע משאלה אחת בפני הדרגון בול… אני מצטער… אולי זה אנוכי, אבל כל-כך עצוב לי, סנסיי.

"תודה, אקירה טוריאמה-סנסיי, על כל עבודותיך המהנות לאורך 45 השנים האחרונות. תודה רבה על כל עבודתך הקשה.

"אני בטוח שקרובי המשפחה עדיין כואבים את האובדן. בבקשה שמרו על עצמכם. אני נושא תפילה שאקירה טוריאמה-סאן נח על משכבו בשלום."

נוח על משכבך בשלום, אקירה טוריאמה, ותודה לך על עשרות שנות יצירה שעיצבו את חייהם של דור שלם בעולם הזה.
לעולם לא נשכח אותך.

ציור משותף של קישימוטו וטוריאמה לכבוד חגיגות העשור לנארוטו ב- 2009.
בימין: נארוטו בעולם של דרגון בול, מאת מאסאשי קישימוטו.
בשמאל: גוקו בעולם של נארוטו, מאת אקירה טוריאמה.